שרפרף מהרחוב לפסנתר....

הבן שלי חזר יום אחד גורר אחריו שרפרף מלוכלך מהרחוב

אמא, מצאתי לך! 

אני: איפה?

הוא: למטה . זה היה מאחורי איזה עץ. 

כמובן שהתלהבתי. והנחתי במרפסת עם כל הגרוטאות שמחכות לשיפוץ... 

באגב התקשרתי לחברתי לספר לה על ה"מציאה" והיא אומרת לי: "איזה מזל יש לך! 

את תמיד מוצאת . . את יודעת שהיום החבאתי שרפרף מאחורי העץ למטה וכשבאתי לקחת אותו אחרי חצי שעה הוא נעלם..."

צחקתי....

אז הנה השרפרף לפני:

1) התחלתי לנקות במרץ עם אקונומיקה... את המושב וגם את הרגליים.

2) צבעתי כמה שכבות (אוהו כמה שכבות! הצבע פשוט נספג בעץ הישן) בצבע שמן שמנת (כרגיל)

3) התחלתי לחשוב לאן להתאים אותו . הגעתי למסקנה שלפסנתר מגיע כסא כמו שצריך בגובה המתאים למי שמנגן...

4) נשארה לי בדיוק חתיכת בד שתפרתי את הכרית לספה בסלון , החלטתי להשתמש בו צבע ירוק זית.

5) היתי צריכה חומר מילוי ומיכיוון שלא היה לי בבית, השתמשתי במילוי כרית מנחלת בנימין (כרית ללא כיסוי בד)

6) הדקתי היטב את הבד מתוח מסביב ומתחת למושב .

בשלב הזה השרפרף היה נראה מהמם, אבל נזכרתי שיש ילדים קטנים בבית ב"ה, אז ציפיתי בנילון קשיח .

הנה לפניכם

באמצע ריפוד:

כבודו במקומו מונח ע"י הפסנתר...

מתאים לאווירת הכריות....